פקודת וחוק זכויות יוצרים

פקודת זכות יוצרים, 1924
1. השם הקצר (תיקון: תשי"ג) 

פקודה זו תיקרא פקודת זכות-יוצרים.

2. (בוטל) (תיקון: תש"ס)

 

2א. הגנת תוכנה של מחשב (תיקון: תשמ"ח, תש"ס) 

לענין זכות יוצרים, דין תוכנה של מחשב כדין יצירה ספרותית כמשמעותה בחוק זכות יוצרים 1911. בפקודה זו, "תוכנה של מחשב" - בין שהיא תכנית מקור ובין שהיא קוד יעד. 

3. העברות (תיקון: תשי"ג, תשמ"א, תשמ"ח, תשס"ג)

 

(1) כל העושה ביודעין אחד המעשים דלקמן; דינו - מאסר שלוש שנים וקנס פי שבעה מהקנס שנקבע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977; (א) (ה) (בוטלו)

 

(ו) גורם לשם תועלתו הפרטית להצגתה ברבים של יצירה שיש בה זכות יוצרים שלא בהסכמתו של בעל זכות היוצרים;

 

(2) - (6) (בוטלו)

 

3א. פיצויים ללא הוכחת נזק (תיקון: תשמ"א, תשמ"ה, תשמ"ו, תש"ן)

לא הוכח הנזק שנגרם בהפרת זכות יוצרים, רשאי בית המשפט, על פי בקשת התובע, לפסוק לו לכל הפרה פיצויים בשיעור שלא יפחת מ - 10,000 שקלים חדשים ולא יעלה על 20,000 שקלים חדשים; שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי בצו לשנות את השיעורים האמורים. 

3ב. הגדרות (תיקון: תשנ"ו)

בסעיפים 3ג עד 3ו - 

"זכות יוצרים" - כמשמעותה בסעיף 1(2) לחוק זכות יוצרים, 1911; 

"זכות מבצעים" - כמשמעותה בחוק זכויות מבצעים, התשמ"ד-1984; 

"חברות התמלוגים" - כל אחד מאלה: 

(1) תאגיד המייצג את מרבית בעלי זכויות היוצרים ; 

(2) תאגיד המייצג את מרבית בעלי זכויות המבצעים; 

(3)4 תאגיד המייצג את מרבית המפיקים הקוליים ותאגיד המייצג את מרבית המפיקים הויזואליים - במאוחד שאושרו לענין חוק זה בידי שר החינוך והתרבות והספורט; "טביעה" - שימור של יצירה בכל אמצעי המאפשר לראות, לשמוע או לשעתק את היצירה; 

"קלטת" - התקן שאין עליו טביעה ושניתן לטבוע בו טביעה קולית או טביעה ויזואלית, למעט התקן המיועד לשימוש במחשב; "שיעתוק" - העתק של טביעה או של חלקה המהותי. 

3ג. שימוש פרטי וביתי (תיקון: תשנ"ו) 

לא תהיה זו הפרה של זכויות יוצרים ומבצעים לטבוע או לשעתק יצירה על גבי קלטת לשם שימוש פרטי וביתי שלא למטרות מסחריות. 

3ד. תשלום לבעלי זכויות יוצרים ומבצעים (תיקון: תשנ"ו) 

(א) הממשלה תפצה את בעלי זכויות היוצרים ואת בעלי זכויות המבצעים על אבדן הכנסה ופגיעה בזכויות, הנגרמת להם בשל טביעה או שיעתוק על קלטות, לשם שימוש פרטי וביתי, לפי סעיף 3ג. 

(ב) הממשלה תעביר לחברות התמלוגים, מדי שנה, סכום בשיעור %5 מהמחיר לצרכן, ללא מס ערך מוסף של סך כל הקלטות שנמכרו בישראל לשימוש פרטי וביתי בשנה שקדמה לשנה הנדונה. 

(ג) הסכום האמור בסעיף קטן (ב) יחולק בחלקים שווים בין שלוש חברות התמלוגים המנויות בסעיף 3ב בפסקאות (1), (2) ו-(3). 

(ד) ועדה שתכלול את נציג שר האוצר, נציג שר המשפטים ונציג שר החינוך התרבות והספורט תקבע את הנתונים הדרושים לצורך קביעת הסכום כאמור. 

3ה. חלוקת הגמול (תיקון: תשנ"ו) 

התעוררו חילוקי דעות לגבי חלוקת הגמול, יכריע בענין בית המשפט; לדיון בבית המשפט, יוזמנו, בדרך שתיקבע בתקנות, נציגי חברות התמלוגים, נציג משרד החינוך התרבות והספורט והיוצר או המבצע שלגבי גמולו התעוררו חילוקי הדעות, לפי הענין; החלטת בית המשפט תחייב את כל חברות התמלוגים ואת כל בעלי זכויות היוצרים והמבצעים, אף אם לא היו צד להליך בפני בית המשפט. 

3ו. השאלה או השכרה (תיקון: תשנ"ו) 

השאלה או השכרה, לצורכי מסחר, של קלטת שבה טבועה יצירה או חלקה המהותי, היא זכות יוצרים כמשמעותה בחוק זכות יוצרים. 

3ו1. השכרת תוכנה של מחשב (תיקון: תש"ס5) 

השכרה לצורכי מסחר של תוכנה של מחשב היא זכות יוצרים כמשמעותה בחוק זכות יוצרים, 1911, למעט תוכנה של מחשב כשהיא חלק מחפץ אחר שהוא המושכר העיקרי. 

3ז. תקנות (תיקון: תשנ"ו) 

שר החינוך התרבות והספורט, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי להתקין תקנות לביצוע פקודה זו. 

4. זכות יוצרים ביצירה שלא נתפרסמה (תיקון: תשי"ג) 

יצירה שלא נתפרסמה, תהא למחברה זכות-יוצרים עליה, אם היה המחבר בזמן חיבורה אזרח ישראל או תושב ישראל. 

4א. זכות מוסרית (תיקון: תשמ"א) 

(1) מחבר זכאי ששמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה המקובלים. 

(2) מחבר זכאי שלא ייעשה ביצירתו כל סילוף, פגימה או שינוי אחר, או כל פעולה שיש בה משום הפחתת ערך ביחס לאותה יצירה, העלולה לפגוע בכבודו או בשמו של מחברה.

(3) פגיעה בזכות לפי סעיף זה היא עוולה אזרחית, והוראות פקודת הנזיקין (נוסח חדש), יחולו עליה. 

(4) זכותו של מחבר לפי סעיף זה לא תהיה תלויה בזכותו החמרית באותה יצירה, והיא תעמוד לו אף לאחר שזכות זו, כולה או מקצתה, הועברה לאחר. 

(5) בתביעה לפי סעיף זה זכאי המחבר לפיצויים בסכום שיקבע בית המשפט לפי נסיבות המקרה, אף אם לא הוכיח נזק ממון; הוראה זו לא תגרע מסמכות אחרת של בית המשפט לפי פרק ה' לפקודת הנזיקין (נוסח חדש). 

5. תקופת ההגנה לזכות יוצרים (תיקון: תשי"ג, תשל"א) 

(1) זכות-יוצרים על יצירות אנונימיות ופסיבדונימות תהא מוגנת שבעים שנה מיום פרסומן; אולם אם גילה מחברה של יצירה אנונימית את זהותו תוך התקופה האמורה, או אם הפסיבדונים שנקט בו המחבר אינו מניח מקום לספק בדבר זהותו, תהיה תקופת ההגנה כאמור בסעיף 3 לחוק זכות-יוצרים, 1911, כפי שתואם בפקודה זו. 

(2) לענין יצירה משותפת למחברים אחדים - 

((I תתחיל התקופה שבה תהיה זכות-יוצרים מוגנת לאחר מותו של מחבר - מיום מותו של המחבר שמת אחרון; 

(II) בכל מקום בפקודה זו ובחוק זכות-יוצרים, 1911, שנזכר יום מותו של מחבר - קרי יום מותו של המחבר שמת אחרון. 

(3) הגנה שלאחר מות מחבר או שלאחר פרסומה של יצירה תחול עם המוות או עם הפרסום, אלא שאת תקופתה לפי החוק יהיו מונים מיום ה-1 בינואר של השנה שלאחר המוות או של הפרסום. 

(4) על אף האמור בסעיף 3 לחוק זכות-יוצרים, 1911, ובכפוף לאמור מפורשות בהוראות האחרות של אותו חוק, תהא ההגנה לאחר מות המחבר שבעים שנה מהמועד הנקוב בסעיף קטן (3). 

6. הגנת יצירות זרות (תיקון: תשי"ג) 

נחתם כתב-אמנה בין ישראל ובין מדינה אחרת בענין הגנת זכות-יוצרים או שישראל הצטרפה לאמנה בענין זה, רשאי שר המשפטים להורות, בצו שיפורסם ברשומות, כי היצירות שהאמנה מחייבת את הגנתן בישראל יהיו מוגנות על פי ההוראות שבצו. הגנתה של יצירה כאמור לא תהיה יתירה על ההגנה שהיתה ניתנת לאותה יצירה אילו פורסמה לראשונה בישראל - אם פורסמה, או אילו היה מחברה אזרח ישראלי בזמן שנתחברה - אם לא פורסמה; אך מותר יהיה להורות בצו על הגנה יתירה מזו אם הוסכם על כך באמנה, אבל לא יותר מכפי שהוסכם. 

7. הפרסום הראשון של יצירה (תיקון: תשי"ג) 

(1) יצירה שפורסמה בכמה ארצות תוך שלושים יום מיום שפורסמה לראשונה - יראוה כאילו פורסמה בכולן כאחת. 

(2) יצירה שפורסמה בישראל ובארצות אחרות כאחת - יראוה כאילו פורסמה לראשונה בישראל; אולם לא יראו יצירה כאמור כאילו פורסמה בישראל אם היה הפרסום בישראל למראית-עין בלבד. 

7א. רשות שימוש בזכות יוצרים לצרכי שידורים לימודיים (תיקון: תשכ"ח, תשל"א) 3 (א) לענין סעיף זה - 

"שידור" - שידור-רדיו ושידור טלוויזיה; 

"שימוש-אגב ביצירה" - שימוש ביצירה או בחלק ממנה שהוא טפל לגבי נושא השידור, כרקע, לצורך קישור, או לשם הדגמה או המחשה של נושא השידור. 

(ב) לא יראו כהפרה של זכות-היוצרים ביצירה: 

(1) שימוש-אגב ביצירה ספרותית, דרמתית, מוסיקלית או אמנותית שיש עליה זכות-יוצרים, כדי להכלילה בשידור המיועד לבתי הספר במסגרת תכנית הלימודים; (2) שידורה של יצירה שהשתמשו בה כאמור; 

(3) הצגתה או השמעתה בציבור - של יצירה שהשתמשו בה כאמור - בעיקר בפני תלמידים לצורך פעולות בית הספר. 

(ג) בעל זכות-יוצרים ביצירה, שהשתמשו ביצירתו כאמור בסעיף קטן (ב), יהיה זכאי בעד השימוש לתמלוג מאת המשדר בשיעור שנקבע בהסכם שביניהם, ובהעדר הסכם - בשיעור שתקבע ועדה כאמור בסעיף קטן (ד); ואולם רשאית הועדה שלא לחייב את המשדר בתשלום תמלוגים כלל, אם, לדעתה, היה השימוש ביצירה בלתי-ניכר עד שאין בו כדי לפגוע בזכותו של היוצר לתמלוגים בעד שימוש ביצירתו. 

(ד) שר המשפטים ימנה לענין סעיף קטן (ג) ועדה של שלושה והם: שופט בית-המשפט המחוזי שיהא יושב-ראש הועדה, ושני חברים שלפחות אחד מהם הוא נציג הציבור. 

(ה) בבוא הועדה לקבוע תמלוגים לפי סעיף קטן (ג) תתן הזדמנות נאותה לצדדים להשמיע טענותיהם ולהביא לפניה ראיות במועדים, בדרך ובצורה שנקבעו בתקנות. 

(ו) הועדה לא תדון בבקשת המשדר לקבוע תמלוגים לפי סעיף קטן (ג) אלא אם הוא פנה תחילה בהצעת הסכם לארגון יציג של יוצרי יצירות מסוגה של היצירה הנדונה בועדה ולא הגיע אתו לכלל הסכם בדבר שיעור התמלוגים שיש לשלם. 

(ז) הועדה תהיה מוסמכת - 

(1) לדרוש כל עדות שבכתב או שבעל-פה אשר תראה בה צורך; 

(2) להזמין כל אדם לבוא לפניה להעיד או להגיש כל מסמך שברשותו, לחקרו ולדרוש ממנו כל מסמך שברשותו; 

(3) לכפות התייצבותו של אדם שלא ציית להזמנה ולא הצטדק על כך בדרך המניחה את דעתה, לצוות עליו לשלם את כל ההוצאות שגרמה אי-ציותו להזמנה או כפיית-התייצבותו וגם לקנוס אותו בסכום עד שבעים וחמש לירות; (4) לחייב עד להעיד בשבועה או בהן-צדק בדרך הנהוגה בבית משפט; 

(5) לקנוס בסכום כסף עד שבעים וחמש לירות אדם, שנדרש להעיד בשבועה או בהן- צדק או להגיש מסמך וסירב לעשות כן ללא צידוק סביר; ובלבד שלא יידרש אדם להשיב על שאלה שאין הוא חייב להשיב עליה בבית-משפט ולא ייקנס על סירובו להשיב עליה; (6) לקבל כל ראיה שבכתב או שבעל-פה, אף אם אינה קבילה במשפטים אזרחיים או פליליים; 

(7) לפסוק לאדם שהוזמן לבוא לישיבת הועדה סכום כסף שהוציא, לפי דעת הועדה, עקב בואו לישיבה; 

(8) לצוות שישולם, עוד לפני מתן החלטה סופית בענין הנדון, סכום התמלוגים שאינו שנוי במחלוקת, כולו או מקצתו. 

(ח) אין בהיתר השימוש ביצירה שבסעיף-קטן (ב) כדי להתיר שימוש בה בדרך ובצורה העלולה לפגוע בשמו הטוב של היוצר או בכבודו כאמן או כיוצר. 

(ט) שר המשפטים, בהתייעצות עם שר החינוך, ימנה ועדה אשר תייעץ למשדר בכל הנוגע לשימוש-אגב בזכות-יוצרים לפי סעיף-קטן (ב), והיא רשאית גם לקבוע כללים לסוגי-שימוש ביצירות שהם לדעתה שימושי-אגב; הועדה תהיה של חמישה ובהם שלושה נציגי-ציבור לפחות מקרב יוצרי סוג היצירות שבהן משתמשים שימוש-אגב; אחד מהשלושה ישמש כיושב-ראש הועדה. 

(י) הועדה שהוקמה לפי סעיף-קטן (ט) תקבע בעצמה את סדרי-עבודתה ותהיה מוסמכת להזמין כל אדם לבוא לפניה ולהתייעץ בכל אדם. 

(יא) המלצות הועדה לפי סעיף-קטן (ט) לא ישמשו לבית-המשפט או לועדה שהוקמה לפי סעיף-קטן (ד), כחומר-ראיה בכל הליך המובא לפניהם. 

(יב) סעיף זה לא יחול על יצירות, או סוגים של שימושי-אגב בהן, שעליהן הוסכם בין הצדדים. 

7ב. נושאים שאינם מוגנים (תיקון: תש"ס) 

על אף האמור בסעיף 1 לחוק זכות יוצרים, לא תהא קיימת זכות יוצרים בכל אחד מאלה: 

(1) רעיון; 

(2) תהליך ושיטת ביצוע; 

(3) מושג מתמטי; 

(4) עובדה או נתון, כשהם בלבדם 

(5) חדשות היום; 

ואולם על דרך הביטוי שלהם תהא קיימת זכות יוצרים.

7ג. השמדת נכסים (תיקון: תש"ס) 

בלי לפגוע בהוראות סעיף 7 לחוק זכות יוצרים, 1911, בית המשפט רשאי להורות בסיום הדיון בתובענה על השמדת נכסים אשר הופקו תוך ביצוע הפרת זכות יוצרים או אשר שימשו לביצועה; צד המגיש בקשה להשמדת נכסים יודיע על כך למשטרת ישראל בדרך שיקבע שר המשפטים ובית המשפט לא ידון בבקשה בלי שנתן הזדמנות למשטרה לטעון את טענותיה. 

7ד. מתן הודעה למנהל המכס (תיקון: תש"ס) 

(א) בעל זכות היוצרים ביצירה, שזכותו הופרה או שקיים חשש סביר שתופר, רשאי למסור הודעה בכתב למנהל המכס, שהוא בעל זכות היוצרים ביצירה, ולבקש ממנו לעכב את שחרור הטובין שלטענתו הם העתקות מפרות של היצירה, ולנהוג בהם כטובין שייבואם אסור על פי פקודת המכס. 

(ב) ההודעה לפי סעיף קטן (א) תכלול אחד מאלה: 

(1) דוגמה של היצירה המקורית או העתקה לא מפרה שלה שלגביה יש למבקש זכות יוצרים ושלגביה הוא מודיע על ייבוא העתקות מפרות; (2) קטלוג או כל מסמך אחר המאפשר למנהל המכס להשוות בין היצירה המקורית או העתקה לא מפרה שלה, לבין ההעתקות המפרות. 

(ג) בעל זכות היוצרים ימסור למנהל המכס, בהודעה, את הפרטים האלה, ככל הידוע לו: 

(1) מספר החבילות העומדות להתקבל; 

(2) ציון מספיק של אמצעי הייבוא או שם האניה, המביאים את ההעתקות המפרות; 

(3) היום שבו עומדות ההעתקות המפרות להגיע לישראל. 

(ד) בעל זכות היוצרים חייב להמציא למנהל המכס ראיות ראשוניות, וערבות עצמית בסכום שקבע מנהל המכס, כדי לכסות כל הוצאה הקשורה לעיכוב או כדי לפצות על כל נזק שייגרם על ידי העיכוב, אם יתברר שהעיכוב לא היה מוצדק, וכן לשלם כל אגרה שנקבעה לענין זה לפי פקודת המכס. 

(ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על העתקות מפרות שיובאו לשימוש עצמי כהגדרתו בסעיף 129 לפקודת המכס. 

8. שינוי חוק זכות היוצרים 1911 ופירוש מונחים (תיקון: תשי"ג, תשס"ג) 

חוק זכות-יוצרים, 1911, יהא נקרא לאור השינויים והתוספות שנעשו בו ע"י פקודה זו. כל מונח לפי פקודה זו יפורש לפי המשמעות שיש לו בחוק האמור. 

9. חזקות (תיקון: תשס"ג) 

החזקות המפורטות להלן יחולו בכל הליך משפטי, אזרחי או פלילי, שענינו הפרת זכות יוצרים, אלא אם כן הוכח אחרת: 

(1) מופיע על היצירה בדרך המקובלת שמו של אדם כיוצר היצירה, חזקה היא, שאותו אדם הוא יוצר היצירה ובעל זכות היוצרים בה; (2) החזקה הקבועה בפסקה (1) תחול גם לענין שמו הבדוי של אדם, ובלבד שזהותו של בעל השם הבדוי ידועה בציבור; (3) לא מופיע על יצירה שמו של אדם כיוצר היצירה ויוצרה אינו ידוע, או שמופיע עליה שם בדוי של אדם שזהותו אינה ידועה בציבור, חזקה היא כי אדם ששמו מופיע על היצירה בדרך המקובלת כמפרסם היצירה, הוא בעל זכות היוצרים בה. 

10. ייצור ומסחר בעותקים מפרים (תיקון: תשס"ג) 

(א) העושה עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו, דינו - מאסר חמש שנים או קנס פי עשרה מן הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין). (ב) המייבא לישראל עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו, דינו - מאסר חמש שנים או קנס פי עשרה מן הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין. (ג) העוסק במכירה, בהשכרה או בהפצה של עותק מפר של יצירה, או המוכר, המשכיר או המפיץ עותקים מפרים של יצירה בהיקף מסחרי, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס פי שבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין. (ד) המחזיק עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס פי שבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין. (ה) בסעיף זה, "עותק מפר" - כל אחד מאלה: 

(1) עותק שנעשה בישראל בלא הרשאת בעל זכות היוצרים באופן שמהווה הפרה של חוק זכות יוצרים, 1911; 

(2) עותק שיובא לישראל אשר אילו היה נעשה בישראל, היתה עשייתו מהווה הפרה של חוק זכות יוצרים, 1911; ואולם עותק שנעשה מחוץ לישראל בהרשאת בעל זכות היוצרים במדינה שבה נעשה, לא ייחשב כעותק מפר. 

11. החזקת חפץ מפר (תיקון: תשס"ג) 

המייצר או המחזיק חפץ שייעודו ייצור עותקים של יצירה, כדי לעבור עבירה לפי סעיף 10 (א), דינו - מאסר שנה או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין. 

12. כפל קנס לתאגיד (תיקון: תשס"ג) 

נעברה עבירה לפי סעיפים 10 או 11 בידי תאגיד, דינו - כפל הקנס הקבוע לעבירה. 

13. אחריות נושא משרה בתאגיד (תיקון: תשס"ג) 

(א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה מהעבירות המפורטות בסעיפים 10 או 11 (להלן - עבירה) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; הפר את חובתו האמורה, דינו - הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין. (ב) נעברה עבירה בידי תאגיד או עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא המשרה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו האמורה. (ג) לענין סעיף זה, "נושא משרה" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, ופקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה. 

 

1 חא"י, א', (ע) 364, (א) 389; 

ס"ח תשי"ג, 38; תשכ"ח 57; תשל"א, 165; תשמ"א, 300; תשמ"ח, 171; תשנ"ו, 244; 

תש"ס, 44; תשס"ג, 4. ק"ת תשמ"ה, 390; תשמ"ו, 594; תש"ן, 70. י"פ תשנ"ח, 3988; 

תשנ"ט, 5124. 

2 במקור מופיע "הנציב העליון במועצה". 

3 לפי סעיף 2 לתיקון הפקודה משנת תשל"א, תוקף של סעיף 7א מיום 5.8.1971 עד 31.3.1974. 

4 פורסם אישור לפי סעיף 3ב לפקודה, על אישור תאגידים מייצגים (י"פ תשנ"ח, 3988; תשנ"ט, 5124) 

5 סעיף 12 לחוק לתיקון דיני הקנין הרוחני (התאמה להוראות הסכם הטריפס), התש"ס -1999 קובע לענין סעיף 3ו1: 

"12. תחולה והוראות מעבר 

(א)   הוראות סעיף 3ו1 לפקודת זכות יוצרים כנוסחן בסעיף 2(3) לחוק זה לא יחולו על השכרת תוכנה של מחשב שנרכשה לפני יום התחילה. (ב) על רשיון כפיה שניתן לפני יום התחילה יחולו הוראות חוק הפטנטים, התשכ"ז-1967, כנוסחן לפני יום התחילה. (ג) מי שהגיש לפני יום התחילה בקשה לרישום, וביום התחילה טרם ניתנה החלטה סופית בבקשתו, רשאי, בתוך שלושה חודשים מיום התחילה, לבקש לתקן את הבקשה כך שתותאם להוראות החוק החל לגביה כנוסחן בחוק זה; בסעיף זה, "בקשה לרישום" - בקשה לרישום מדגם לפי פקודת הפטנטים והמדגמים, בקשה לרישום פטנט לפי חוק הפטנטים, התשכ"ז-1967, ובקשה לרישום סימן מסחר לפי פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972." 

חוק זכות יוצרים, 1911 (תיקון: תשי"ג) 1 

חוק הבא לתקן ולאחד את החוק בענין זכות-יוצרים 

חלק א. זכות-יוצרים בקיסרות 

זכויות 

1. זכות יוצרים (תיקון: תשי"ג) 

(1) בהתחשב עם הוראות חוק זה, תהא זכות-היוצרים קיימת במקרים דלקמן בכל חלקי מושבות הוד מלכותו שחל עליהן חוק זה למשך הזמן הנזכר להלן לגבי יצירות ספרותיות, דרמטיות, מוזיקליות ואמנותיות - (א) ביצירה שיצאה לאור, תהא זכות-היוצרים קיימת אם היצירה יצאה לאור ראשונה בגבולות אותם חלקי המושבות של הוד מלכותו המוגדרים לעיל; (ב) (לא חל בישראל). 

אך לגבי יצירות אחרות לא תהא זכות-יוצרים קיימת אלא באותה מידה שההגנה הניתנת עפ"י חוק זה ניתנה לאותן היצירות האחרות עפ"י דברי מלך במועצה בנוגע למושבות בעלות שלטון עצמי שאין חוק זה חל עליהן ובנוגע למדינות נכריות. 

(2) לצרכי חוק זה "זכות יוצרים" פירושו זכות-יחיד להעלות על הבמה את היצירה או חלק ניכר הימנה בצורה של ממש או להעתיקה ואם היצירה היא הרצאה - לקרוא את היצירה או כל חלק ניכר הימנה; אם זו יצירה שלא נתפרסמה - לפרסם את היצירה או כל חלק ניכר הימנה; וכולל המונח את זכות-היחיד, - (א) להוציא לאור, להעתיק, להציג או לפרסם כל תרגום של היצירה; (ב) אם זו יצירה דרמטית, להפוך אותה לרומן או לכל יצירה אחרת שאינה דרמטית; 

(ג) אם היא רומן או יצירה אחרת שאינה דרמטית או אם זו מעשה ידי אמן, להפכה ליצירה דרמטית, אם בדרך הצגה בציבור או בדרך אחרת; (ד) אם זו יצירה ספרותית, דרמטית או מוזיקלית - לעשות כל תקליט, לוח מנוקב, סרט ראינועי, או כל מכשיר אחר שבאמצעותם אפשר להציג או למסור את היצירה בדרך מיכנית, ולהרשות את עשייתם של המעשים דלעיל. 

(3) לצרכי חוק זה, פרסום - ביחס ליצירה - פירושו הוצאת העתקות ממנה לציבור, ואין הוא כולל הצגת יצירה דרמטית או מוזיקלית בציבור, מסירת הרצאה בציבור, תערוכה ציבורית של יצירה אמנותית או בניית עבודה אדריכלית אמנותית, ואולם הוצאת צילומים ופיתוחים של יצירות-פיסול ויצירות-אדריכלות אמנותיות לא יהא דינה, לצורך הוראה זו, כדין פרסום יצירות אלה. 

2. הפרת זכות יוצרים (תיקון: תשס"ג) 

(1) רואין זכות-יוצרים ביצירה כאילו הופרה ע"י אדם אם שלא בהסכמת בעל זכות היוצרים הוא עושה מעשה שהזכות היחידה לעשייתו נתונה בחוק זה לבעל זכות-היוצרים: בתנאי שהמעשים דלקמן לא יהא בהם משום הפרת זכות-יוצרים: - 

((I כל טיפול הוגן ביצירה לשם לימוד עצמי, מחקר, בקורת, סקירה, או תמצית עתונאית; 

(II) כשמחברה של יצירה אמנותית איננו בעל זכות-היוצרים, - השימוש על ידו בכל אימום, יציקה, שרטוט-טיוטה, תרשים, מודל או סקיצה לנסיון שנעשו על ידו לצורך היצירה, בתנאי שלא יחזור, אגב השימוש, על התכנית העיקרית של היצירה ולא יחקה אותה; (III) עשייתם או פרסומם של ציורים, שרטוטים, פיתוחים, או צילומים של יצירת פיסול או מלאכת-אמנות, אם דברים אלה נמצאים באופן קבוע במקום או בבנין ציבורי, או עשייתם או פרסומם של ציורים, שרטוטים, פיתוחים או צילומים (שאינם מסוג שרטוטים או תרשימים אדריכליים) של כל יצירה אדריכלית אמנותית; (VI) פרסום קטעים מיצירות ספרותיות, שנתפרסמו ושלא נתכוונו בפרסומן לשם שימוש בבתי-הספר ואשר קיימות לגביהן זכות-יוצרים, בתוך קובץ שעיקרי הדברים שבו אין עליהם זכות-יוצרים והמכוון באמת ובתמים לשימוש בבתי-הספר והמתואר בתור כזה בדף השער שלו ובכל מודעות שנתפרסמו ע"י המו"ל: 

בתנאי שאותו מו"ל לא יפרסם במשך חמש שנים יותר משני קטעים מיצירותיו של מחבר אחד, וכי יצויין המקור שממנו שאובים הקטעים אלה; (V) פרסום רשימה בעתון על הרצאה שנמסרה בציבור, חוץ אם נאסרה הרשימה בהודעה כתובה או מודפסת שהודבקה לפני ההרצאה ושתישאר מודבקת למשך ההרצאה במקום בולט על פתח הכניסה הראשית של הבנין שבו ניתנה ההרצאה או סמוך לפתח הכניסה הראשית ואם אין הבנין משמש בית-תפילה לציבור, תודבק ההודעה גם במקום סמוך למרצה; אך שום דבר האמור בפיסקה זו לא יפגע בהוראות פיסקה (1) בנוגע לתמציות עתונאיות; (IV) הקראה פומבית או דקלום פומבי על ידי אדם אחד של קטע שאינו ארוך ביותר משל יצירה שנתפרסמה. 

(2) כמו כן רואים זכות-יוצרים ביצירה כאילו הופרה ע"י אדם אם - 

(א) הוא מוכר או משכיר או מעמיד או מציע לשכירות בדרך מסחרית; או (ב) הוא מפיץ לצרכי מסחר או במידה שיש בה כדי להזיק לבעל זכות-היוצרים; או (ג) מציג בתערוכה לפני הציבור בדרך מסחרית; או (ג1) הוא מחזיק בה; או 

(ד) מביא מחו"ל למכירה או לשכירות בכל חלק של מושבות הוד מלכותו שחל עליהם חוק זה, כל יצירה שלפי ידיעתו היא מפירה זכות-יוצרים או היתה מפירה זכות-יוצרים אילו נעשתה בגבולות אותו החלק של מושבות הוד מלכותו שבו נערכה או הושכרה או הועמדה או הוצעה למכירה או לשכירות או שבו הופצה או שלתוכו הובאה מחוץ-לארץ. 

(3) כמו כן רואים זכות-יוצרים ביצירה כאילו הופרה אם הרשה אדם לתועלתו הפרטית לתיאטרון או למקום-שעשוע אחר להשתמש ביצירה לשם הצגתה בציבור בלא הסכמת בעל זכות-היוצרים, חוץ אם לא ידע אותו אדם ולא היה לו יסוד נאמן לחשוד שיהא בהצגה משום הפרת זכות-היוצרים. 

3. מועד זכות היוצרים (תיקון: תשי"ג) 

המועד שבו תהא זכות-יוצרים קיימת הוא ימי חייו של המחבר ותקופה של חמשים שנה לאחר מותו, חוץ אם קבע חוק זה במפורש הוראה אחרת: 

(התנאי לא חל בישראל). 

4. (אינו חל בישראל) (תיקון: תשי"ג) 

5. זכות בעלות על זכות יוצרים וכד' (תיקון: תשי"ג) 

(1) בהתחשב עם הוראות חוק זה, יהא מחברה של יצירה הבעל הרע