שוק זכויות היוצרים במוסיקה מושמעת מאת ע
שוק זכויות היוצרים במוסיקה מוקלטת בארץ הינו שוק גדול מימדים ורחב היקף, המורכב מרבבות רבות של בעלי זכויות יוצרים, לרבות מלחינים, משוררים ומבצעים למיניהם. במצב המשפטי הנוכחי הקיים כיום, כל בעל זכויות יוצרים בתחום המוסיקה רשאי לכאורה לתמחר את התמלוגים עבור השמעת יצירותיו לפי ראות עיניו ולעסוק בגבייתם בדרך ובאופן הנראים לו.
בעוד שכאשר מדובר ביוצר אחד בודד המחזיק בזכויות היוצרים ביצירתו - לציבור המשתמשים ישנה האפשרות שלא להשמיע את יצירותיו של זה ולהסתפק בהשמעה מיצירותיהם המוסיקליות של אחרים, ובכך להימנע מתשלום מוגזם או מופרז, הרי שכאשר מדובר בהתאגדות מאורגנת של יוצרים רבים, המחזיקה בנתח גדול ומשמעותי מזכויות היוצרים בסוג מסוים של מוסיקה והפועלת במאוחד לגביית תמלוגים - למשתמש הממוצע, שאין בידו האפשרות לעקוב אחר כל שיר ושיר המושמע בעסקו ולברר ולעקוב אחר זהות כל יוצריו ובעלי זכויות היוצרים בו, אין לכאורה ברירה אמיתית אלא להיכנע לתכתיביה ולשלם את המחיר המבוקש, מופרז, מונופוליסטי ומנופח ככל שיהיה.
בארץ ישנם שלושה גופים מרכזיים ודומיננטיים, המאגדים בחובם את בעלי זכויות יוצרים, והעוסקים, כל אחד בנפרד, בגביית תמלוגים בעבור השמעה של מוסיקה מוקלטת באולמי השמחה וגני האירועים.
על שלושה גופים אלה ניתן למנות את אקו"ם בע"מ (המייצג, בעיקר, קומפוזיטורים, מחברים ומו"לים למוסיקה בישראל ובעולם), הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ (המייצג, בעיקר, חברות תקליטים של מוסיקה "ישראלית" ולועזית) והפדרציה הישראלית למוסיקה ישראלית וים תיכונית בע"מ (המייצג, בעיקר, חברות תקליטים של מוסיקה "מזרחית").
כל אחד מבין גופים אלה אוחז במחירון, שנקבע על-ידו, וכל אחד מבין גופים אלה בעל מנגנון גבייה ואכיפה המשרת את מטרותיו. כלי עיקרי במנגנון גבייה ואכיפה זה, המשמש גם אמצעי התראתי כבד משקל, מתבסס על האפשרות, המעוגנת בפקודת זכות יוצרים, 1924, לחייב את המפר של זכויות יוצרים בתשלום פיצוי סטטוטורי בסך שבין 10,000 ? ועד ל- 20,000 ?, ללא הוכחת נזק, בעבור כל הפרה בודדת של זכות יוצרים.
באירוע אחד, בו מושמעות בפומבי עשרות יצירות מוסיקליות בדרך כלל, אשר כל אחת מביניהן נחשבת ליצירה העומדת בפני עצמה ומקנה לבעליה עילת תביעה נפרדת, נחשפים מבצע ההשמעה בפועל ומפעיל האולם, שלא הסדירו את רישיון ההשמעה מראש, לתביעה כספית בסכומים של מאות אלפי ?(!!!).
עד לשנים האחרונות, נהג כל אחד מבין גופי האכיפה, כדבר שבשגרה, לשלוח דרישות תשלום, לפי ראות עיניו, לכל אולם שמחות וגן אירועים ברחבי הארץ. מפעיל אולם או גן שהתנגד לתשלום הסכום הכפוי המבוקש והביע רצון להגיע להסדר הגיוני וסביר אחר שיהיה מקובל גם עליו, נענה, לרוב, בהגשת תביעה בסכומי עתק כנגדו לבית המשפט.
כאשר חרב התביעה מרחפת מעל צווארו של מפעיל האולם או הגן, הצליחו, לא אחת, גופי האכיפה לגבות את סכומי התשלום הכפויים המבוקשים על-ידם, תוך הנפת דגל המשמר על זכויות היוצרים, ואימצו להם דרך זו לשיטה קלה ובטוחה לגרוף כספים רבים לכיסם, מבלי שהייתה בידי הצד המתנגד היכולת האמיתית להימנע מלהיכנע לתכתיביהם.
גופי האכיפה אימצו לעצמם, בעבר הלא רחוק, מדיניות מוצהרת ומכוונת של גביית תמלוגים עבור השמעת מוסיקה בתחום האולמות כמעט אך ורק ממפעיליהם, וזאת על בסיס האחריות המוטלת, מכח חוק זכויות יוצרים, 1911, על מי שהינו בעל "מקום שעשוע" המרשה השמעת מוסיקה לתועלתו הפרטית.
גופי האכיפה נמנעו, בדרך כלל, במשך שנים ארוכות ולמרות מחאתם הרמה והעקבית של מפעילי האולמות, מלגבות תמלוגים ישירות מהתקליטנים ושאר העוסקים בפועל בהשמעה בפומבי של מוסיקה והמתפרנסים מכך. אולם, לאחרונה נחתם הסכם מסגרת, לאחר שנים ארוכות של ניהול משא ומתן, להרשאת השמעת מוסיקה באולמי השמחה וגני האירועים בין אקו"ם לבין התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים, במסגרתו הוכרה, לראשונה, האפשרות הממשית שהתקליטנים ישאו ישירות בתשלום התמלוגים, ובכך טמון ההישג והשינוי הגדול.
לאחר שהממונה על ההגבלים העסקיים החל להיכנס לעובי הקורה, בעקבות תלונות רבות שהונחו על שולחנו, בין השאר, על-ידי העוסקים בענף אולמי השמחה וגני האירועים, ולאחר שהנושא הועבר להכרעתו של בית הדין להגבלים עסקיים, חל מפנה מהותי באופן הפעולה של גופי האכיפה והפיקוח הקיים עליהם, וחלו שינויים מפליגים לטובת ציבור הצרכנים.
המשך הפעילות של גופי האכיפה הותנה, כל אחד בנפרד ובאופן ייחודי לו, על-ידי בית הדין להגבלים העסקיים בשורה ארוכה של הגבלות ותנאים, באופן המונע מהם את האפשרות לנהוג על-פי רצונם בלבד ומכפיף אותם לרשימת מגבלות אובייקטיביות ראויות. נוסף על כן, ניתנו בידי ציבור המשתמשים מספר כלים משפטיים שימושיים ויעילים, המאפשרים להם, בין השאר, לחלוק על סכומי התמלוגים הנדרשים מהם על-ידי גופי האכיפה. מחירוני גופי האכיפה אינם עוד בבחינת ראה וקדש ולא על-פיהם יישק, בהכרח, דבר.
שוק זכויות היוצרים עבר שינויים מפליגים בשנים האחרונות, בכל הנוגע למנגנון גביית התמלוגים, המופעל על-ידי גופי האכיפה, ולגבי אופן הפיקוח החל עליו, וצפויות לחול תמורות חשובות נוספות בהמשך עם הקמתו הצפויה של בית הדין לענייני תמלוגים, לאחר שיושלמו הליכי החקיקה המתנהלים בכנסת בנושא זה.
בעוד שכאשר מדובר ביוצר אחד בודד המחזיק בזכויות היוצרים ביצירתו - לציבור המשתמשים ישנה האפשרות שלא להשמיע את יצירותיו של זה ולהסתפק בהשמעה מיצירותיהם המוסיקליות של אחרים, ובכך להימנע מתשלום מוגזם או מופרז, הרי שכאשר מדובר בהתאגדות מאורגנת של יוצרים רבים, המחזיקה בנתח גדול ומשמעותי מזכויות היוצרים בסוג מסוים של מוסיקה והפועלת במאוחד לגביית תמלוגים - למשתמש הממוצע, שאין בידו האפשרות לעקוב אחר כל שיר ושיר המושמע בעסקו ולברר ולעקוב אחר זהות כל יוצריו ובעלי זכויות היוצרים בו, אין לכאורה ברירה אמיתית אלא להיכנע לתכתיביה ולשלם את המחיר המבוקש, מופרז, מונופוליסטי ומנופח ככל שיהיה.
בארץ ישנם שלושה גופים מרכזיים ודומיננטיים, המאגדים בחובם את בעלי זכויות יוצרים, והעוסקים, כל אחד בנפרד, בגביית תמלוגים בעבור השמעה של מוסיקה מוקלטת באולמי השמחה וגני האירועים.
על שלושה גופים אלה ניתן למנות את אקו"ם בע"מ (המייצג, בעיקר, קומפוזיטורים, מחברים ומו"לים למוסיקה בישראל ובעולם), הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ (המייצג, בעיקר, חברות תקליטים של מוסיקה "ישראלית" ולועזית) והפדרציה הישראלית למוסיקה ישראלית וים תיכונית בע"מ (המייצג, בעיקר, חברות תקליטים של מוסיקה "מזרחית").
כל אחד מבין גופים אלה אוחז במחירון, שנקבע על-ידו, וכל אחד מבין גופים אלה בעל מנגנון גבייה ואכיפה המשרת את מטרותיו. כלי עיקרי במנגנון גבייה ואכיפה זה, המשמש גם אמצעי התראתי כבד משקל, מתבסס על האפשרות, המעוגנת בפקודת זכות יוצרים, 1924, לחייב את המפר של זכויות יוצרים בתשלום פיצוי סטטוטורי בסך שבין 10,000 ? ועד ל- 20,000 ?, ללא הוכחת נזק, בעבור כל הפרה בודדת של זכות יוצרים.
באירוע אחד, בו מושמעות בפומבי עשרות יצירות מוסיקליות בדרך כלל, אשר כל אחת מביניהן נחשבת ליצירה העומדת בפני עצמה ומקנה לבעליה עילת תביעה נפרדת, נחשפים מבצע ההשמעה בפועל ומפעיל האולם, שלא הסדירו את רישיון ההשמעה מראש, לתביעה כספית בסכומים של מאות אלפי ?(!!!).
עד לשנים האחרונות, נהג כל אחד מבין גופי האכיפה, כדבר שבשגרה, לשלוח דרישות תשלום, לפי ראות עיניו, לכל אולם שמחות וגן אירועים ברחבי הארץ. מפעיל אולם או גן שהתנגד לתשלום הסכום הכפוי המבוקש והביע רצון להגיע להסדר הגיוני וסביר אחר שיהיה מקובל גם עליו, נענה, לרוב, בהגשת תביעה בסכומי עתק כנגדו לבית המשפט.
כאשר חרב התביעה מרחפת מעל צווארו של מפעיל האולם או הגן, הצליחו, לא אחת, גופי האכיפה לגבות את סכומי התשלום הכפויים המבוקשים על-ידם, תוך הנפת דגל המשמר על זכויות היוצרים, ואימצו להם דרך זו לשיטה קלה ובטוחה לגרוף כספים רבים לכיסם, מבלי שהייתה בידי הצד המתנגד היכולת האמיתית להימנע מלהיכנע לתכתיביהם.
גופי האכיפה אימצו לעצמם, בעבר הלא רחוק, מדיניות מוצהרת ומכוונת של גביית תמלוגים עבור השמעת מוסיקה בתחום האולמות כמעט אך ורק ממפעיליהם, וזאת על בסיס האחריות המוטלת, מכח חוק זכויות יוצרים, 1911, על מי שהינו בעל "מקום שעשוע" המרשה השמעת מוסיקה לתועלתו הפרטית.
גופי האכיפה נמנעו, בדרך כלל, במשך שנים ארוכות ולמרות מחאתם הרמה והעקבית של מפעילי האולמות, מלגבות תמלוגים ישירות מהתקליטנים ושאר העוסקים בפועל בהשמעה בפומבי של מוסיקה והמתפרנסים מכך. אולם, לאחרונה נחתם הסכם מסגרת, לאחר שנים ארוכות של ניהול משא ומתן, להרשאת השמעת מוסיקה באולמי השמחה וגני האירועים בין אקו"ם לבין התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים, במסגרתו הוכרה, לראשונה, האפשרות הממשית שהתקליטנים ישאו ישירות בתשלום התמלוגים, ובכך טמון ההישג והשינוי הגדול.
לאחר שהממונה על ההגבלים העסקיים החל להיכנס לעובי הקורה, בעקבות תלונות רבות שהונחו על שולחנו, בין השאר, על-ידי העוסקים בענף אולמי השמחה וגני האירועים, ולאחר שהנושא הועבר להכרעתו של בית הדין להגבלים עסקיים, חל מפנה מהותי באופן הפעולה של גופי האכיפה והפיקוח הקיים עליהם, וחלו שינויים מפליגים לטובת ציבור הצרכנים.
המשך הפעילות של גופי האכיפה הותנה, כל אחד בנפרד ובאופן ייחודי לו, על-ידי בית הדין להגבלים העסקיים בשורה ארוכה של הגבלות ותנאים, באופן המונע מהם את האפשרות לנהוג על-פי רצונם בלבד ומכפיף אותם לרשימת מגבלות אובייקטיביות ראויות. נוסף על כן, ניתנו בידי ציבור המשתמשים מספר כלים משפטיים שימושיים ויעילים, המאפשרים להם, בין השאר, לחלוק על סכומי התמלוגים הנדרשים מהם על-ידי גופי האכיפה. מחירוני גופי האכיפה אינם עוד בבחינת ראה וקדש ולא על-פיהם יישק, בהכרח, דבר.
שוק זכויות היוצרים עבר שינויים מפליגים בשנים האחרונות, בכל הנוגע למנגנון גביית התמלוגים, המופעל על-ידי גופי האכיפה, ולגבי אופן הפיקוח החל עליו, וצפויות לחול תמורות חשובות נוספות בהמשך עם הקמתו הצפויה של בית הדין לענייני תמלוגים, לאחר שיושלמו הליכי החקיקה המתנהלים בכנסת בנושא זה.
אודות הכותב: עו"ד ליאור חלימי ייצג את התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים בישראל בועדת הכלכלה של הכנסת, שדנה בהצעת חוק זכויות יוצרים ומבצעים (שיפוט בעניני תמלוגים), התשס"א-2001, ובהליכי ההתנגדות לאישור הסדר כובל של גופי האכיפה, שהתנהלו בבית הדין להגבלים עסקיים (תיק ה"ע מאוחד 3666/00 ו- 3574/00; תיק ה"ע 512/04). כמו-כן, עו"ד ליאור חלימי ייצג מספר רב של בעלי אולמי שמחה וגני אירועים בניהול הליכי הגנה כנגד תביעות גופי האכיפה. אתר המשרד: http://www.halimi-law.co.il |