פקודת חוק זכויות היוצרים החדש
1116 הצעות חוק 196 , י"ג בתמוז התשס"ה, 20.7.2005
הצעת חוק זכות יוצרים, התשס"ה 2005
פרק א': פרשנות
הגדרות 1. בחוק זה -
"זכות יוצרים" - כמשמעותה בסעיף 11 ; "זכות מוסרית" - כמשמעותה בסעיף 47 ; "טביעה", לענין צלילים - שימור של צלילים באמצעי המאפשר לשמעם או להעתיקם; "יצירה אדריכלית" - בנין או מבנה אחר, וכן מודל לבנין או למבנה כאמור;
מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה:
ד ב ר י ה ס ב ר
כ ל ל י
דיני זכות יוצרים נועדו לקבוע הסדר שמטרתו הגנה
על יצירות, תוך איזון בין אינטרסים שונים, לטובת הציבור.
האיזון נדרש בעיקר בין הצורך ביצירת תמריץ הולם
ליצירה, בדרך של הענקת זכויות כלכליות ביצירות, לבין
הצורך לאפשר לציבור להשתמש ביצירות לשם קידום
התרבות והידע, כל זאת תוך שמירה על חופש הביטוי
וחופש היצירה, והבטחת תחרות חופשית והוגנת.
החקיקה המסדירה כיום, בישראל, את נושא זכות
היוצרים היא חוק זכות יוצרים, 1911 , שהוא חוק אנגלי
אשר הוחל בישראל מכוח דבר המלך על חוק זכות יוצרים
(הטלתו על ארץ ישראל), 1924 , וכן פקודת זכות יוצרים
המנדטורית, כפי שתוקנו במהלך השנים.
מוצע להחליף את החקיקה הקיימת בחוק חדש
ועדכני במטרה להשיג את האיזון הראוי בין האינטרסים
השונים המתוארים לעיל. הוראות החוק נוסחו, בין השאר,
במסגרת המחייבת של האמנות הבין–לאומיות הקובעות
כללים לענין הגנת זכות יוצרים, והמחייבות את ישראל.
האמנות העיקריות לענין זה הן האמנה להגנת יצירות
ספרותיות ואמנותיות, שנחתמה בברן בשנת 1886 , כפי
שתוקנה בפריז בשנת 1971 (להלן - אמנת ברן), הסכם
TRIPS המהווה נספח להסכם המקים את ארגון הסחר
העולמי, שנחתם במרקש בשנת 1994 (להלן - הסכם
טריפס), והאמנה להגנת מבצעים, מפיקי תקליטים וארגוני
שידור, שנחתמה ברומא בשנת 1961 (להלן - אמנת רומא).
חוק זכות יוצרים (הטלתו על ארץ ישראל), 1924 ,
והסעיפים בפקודת זכות יוצרים (להלן - הפקודה), שמוצע
לבטלם, כנוסחם ערב תחילתו של החוק המוצע, וכן חוק
זכות יוצרים, 1911 (להלן - חוק 1911 ) בנוסחו בעברית כפי
שפורסם בחוקי ארץ ישראל (כרך ג', עמ' 2633 ) בתוספת
השינויים שנקבעו במהלך השנים לענין החלתו בישראל,
מובאים כנספח לדברי ההסבר. לענין זה, יצוין כי הנוסח
המחייב של חוק 1911 הוא הנוסח באנגלית כפי שפורסם
בחוקי ארץ ישראל (כרך ג', עמ' 2475 ), בתוספת השינויים
האמורים.
סעיף 1 להגדרה "זכות יוצרים"
פירוש הביטוי זכות יוצרים לענין החוק המוצע
הוא הזכות הבלעדית לעשות פעולה או פעולות שונות
ביצירה, בהתאם להוראות סעיף 11 המוצע. זכות זו היא
במהותה זכות כלכלית לניצול היצירה . (ר' גם דברי הסבר
לסעיף 11 המוצע).
הפירוש האמור דומה לפירוש שניתן למונח זכות
יוצרים בסעיף 1( 2) לחוק 1911 .
להגדרה "זכות מוסרית" ?
בצד זכות היוצרים, שהיא כאמור זכות כלכלית,
קובע החוק המוצע גם את הזכות המוסרית שיש ליוצר
ביחס ליצירתו. הזכות האמורה היא זכות אישית של
היוצר הנובעת מהקשר האישי המיוחד שבין היוצר
ליצירתו וההוראות המתייחסות אליה קבועות בפרק ז'
המוצע (ר' גם דברי הסבר לפרק האמור).
להגדרה "טביעה" ?
השימוש במונח "טביעה" בחוק המוצע נעשה
בהקשר של תקליט, וכוונתו בהקשר זה היא הקלטה של
צלילים בכל אמצעי טכנולוגי.
להגדרה "יצירה אדריכלית" ?
יצירה אדריכלית, שהיא אחד הסוגים של יצירה
אמנותית, מוגדרת באופן רחב וכוללת כל בנין או מבנה
אחר וכן מודל לבנין או למבנה כאמור.
ההגדרה המוצעת רחבה יותר מההגדרה הקיימת
כיום בסעיף 35 לחוק 1911 ולפיה: ""מעשה–אמן אדריכלי"
פירושו כל בנין או מבנה שיש לו אופי או שרטוט אמנותי,
ביחס לאותו אופי או שרטוט, או כל מודל לבנין או למבנה
כאלה, בתנאי שההגנה הניתנת על פי חוק זה תצומצם
לאופי או לשרטוט האמנותיים, ולא תחול על פרוצסים
או שיטות של בנייה".
הצעות חוק 196 , י"ג בתמוז התשס"ה, 1117 20.7.2005
"יצירה אמנותית" - לרבות רישום, ציור, יצירת פיסול, תחריט, ליטוגרפיה, מפה, תרשים,
יצירה אדריכלית, יצירת צילום, ויצירת אמנות שימושית;
"יצירה דרמטית" - לרבות מחזה, יצירה קולנועית, יצירה דרמטית-מוסיקלית, יצירת מחול
ופנטומימה;
"יצירה משותפת" - יצירה שנוצרה בידי מספר יוצרים במשותף ולא ניתן להבחין בחלקו של
כל אחד מהם ביצירה;
"יצירה ספרותית" - לרבות יצירה המבוטאת בכתב, הרצאה, טבלה, לקט, וכן תוכנת מחשב;
"יצירת פיסול" - לרבות תבנית או מודל של פסל;
"יצירת צילום" - לרבות יצירה המופקת בתהליך הדומה לצילום, ולמעט צילום שהוא חלק
מיצירה קולנועית;
ד ב ר י ה ס ב ר
היסוד האמנותי המיוחד הנדרש מיצירת אדריכלות
לפי סעיף 35 האמור עורר קשיים ופורש על ידי בית
המשפט בצמצום כבר בפסק הדין בע"א 448/60 לב נ'
המשביר המרכזי, פ"ד טז, 2688 . מוצע לבטל את הדרישה
המיוחדת של אופי "אמנותי" ובמקומה תישאר הדרישה
הכללית של "מקוריות", הקבועה בסעיף 3(א)( 1) המוצע,
החלה ביחס לכל סוגי היצירות הספרותיות והאמנותיות
והמתפרשת בהתאם לטיב הענין. יצוין כי הסייג הקבוע
בסיפה של סעיף 35 האמור, לענין שיטות בניה, מעוגן
בסעיף 5( 1) ו–( 2) המוצע.
להגדרה "יצירה אמנותית" ?
ההגדרה המוצעת מבוססת על ההגדרה הקיימת
בסעיף 35 לחוק 1911 . ואולם בהגדרה המוצעת נכללים גם
מפות ותרשימים, המוגדרים כיום על פי סעיף 35 האמור
כחלק מיצירה הספרותית, זאת בדומה לנעשה בארצות
אחרות.
להגדרה "יצירה דרמטית" ?
ההגדרה המוצעת מבוססת על ההגדרה הקיימת
בסעיף 35 לחוק 1911 . יצוין כי דרישת הקיבוע הנכללת
כיום בהגדרה שבסעיף 35 האמור, מעוגנת בחוק המוצע
בסעיף 4. ההגדרה כוללת, בין השאר, גם יצירה קולנועית,
וזאת במקום יצירת ראינוע שבסעיף 35 לחוק 1911 .
להגדרה "יצירה משותפת" ?
ההגדרה המוצעת מתייחסת ליצירה שנוצרה
במשותף, בלא יכולת להצביע על חלקים נפרדים שיצר
כל אחד מהיוצרים, וזאת להבדיל מחיבור מאוחר של
חלקים שנוצרו בנפרד קודם לכן, וניתנים להבחנה. הגדרה
זו מבוססת על הוראת סעיף 16 ( 3) לחוק 1911 , ונעשה בה
שימוש בחוק המוצע לענין תקופת זכות היוצרים.
להגדרות "יצירה ספרותית" ו"תוכנת מחשב" ?
ההגדרה המוצעת ל"יצירה ספרותית" מצביעה על
הכלל - יצירות המבוטאות בכתב - ועל הרחבתו גם
לסוגים נוספים של יצירות, כמו לקטים, הרצאות, ותוכנות
מחשב, גם אם אינן מבוטאות בכתב.
הגדרה זו וההגדרה למונח "תוכנת מחשב" משלבות
בין שתי הוראות בחקיקה הקיימת: ההגדרה ליצירה
ספרותית שבסעיף 35 לחוק 1911 וסעיף 2א לפקודה
שענינו הגנה על תוכנת מחשב. ואולם להבדיל מההגדרה
המוצעת הוצאו מפות ותרשימים מגדר יצירה ספרותית
והם נחשבים לענין החוק המוצע כיצירה אמנותית (ר'
דברי הסבר להגדרה "יצירה אמנותית"). כמו כן השתנתה
ההתייחסות לתוכנת מחשב, לנוכח ההתפתחויות
הטכנולוגיות, כפי שקיבלו ביטוי במישור הבין–לאומי
באמנת WIPO על זכויות יוצרים משנת WCT - 1996
WIPO Copyright Treaty (ל?הלן - WCT ) שישראל טרם
הצטרפה אליה. במקום התייחסות לשפת המקור ולקוד
היעד הקיימת בסעיף 2א לפקודה, ניתנת ההגנה לתוכנת
מחשב בלא תלות באופן שבו היא מבוטאת.
באשר להרצאות, אלה הוכרו על ידי בית המשפט
כיצירה ספרותית, ומוצע לתת לכך ביטוי מפורש בחוק
המוצע.
להגדרה "יצירת פיסול" ?
ההגדרה המוצעת מבוססת על ההגדרה הקיימת
בסעיף 35 לחוק 1911 , ולפיה: ""יצירת פיסול" כוללת
יציקות ומודלים".
להגדרה "יצירת צילום" ?
ההגדרה המוצעת מבוססת על ההגדרה הקיימת
בסעיף 35 לחוק 1911 , ובאה להבהיר כי יצירת צילום
מוגנת ככזו בלא תלות באמצעי הטכנולוגי ששימש
לצילום. הסיפה להגדרה המוצעת נועד להבחין בין
יצירת צילום העומדת בפני עצמה, לבין צילום המהווה
חלק מיצירה קולנועית, המוגנת לפי הוראות החוק המוצע
כיצירה דרמטית.
1118 הצעות חוק 196 , י"ג בתמוז התשס"ה, 20.7.2005
"לקט" - לקט של יצירות לרבות אנציקלופדיה או אנתולוגיה, וכן לקט של נתונים לרבות מאגר מידע; "מפיק", לענין יצירה קולנועית או תקליט - מי שאחראי על ביצוע הפעולות הדרושות לשם יצירת היצירה הקולנועית או התקליט, לפי הענין; "עותק מפר" - עותק של יצירה שיש בה זכות יוצרים, למעט בנין או מבנה אחר, שהוא אחד מאלה: ( 1) עותק שנעשה בישראל בלא רשות בעל זכות היוצרים באופן שמהווה הפרה של זכות היוצרים להעתקה כאמור בסעיף 11 ( 1); ( 2) עותק שיובא לישראל אשר אילו היה נעשה בישראל, היתה עשייתו מהווה הפרה של זכות היוצרים להעתקה כאמור בסעיף 11 ( 1); ואולם עותק שנעשה מחוץ לישראל ברשות בעל זכות היוצרים במדינה שבה נעשה, לא ייחשב כעותק מפר;
ד ב ר י ה ס ב ר להגדרה "לקט" ?
לקט הוא סוג של יצירה ספרותית. בדין הקיים, לפי
סעיף 35 לחוק 1911 , יצירה ספרותית כוללת טבלאות
וליקוטים, בלי שהביטוי "ליקוט" מוגדר בפני עצמו. לפי
סעיף 35 האמור הוגדרה "יצירה קיבוצית" ככוללת אוספים
של יצירות או של חלקי יצירות, אך לא אוסף של עובדות.
למרות אי הבהירות בהוראות הדין הקיים הכירה פסיקת
בתי המשפט בזכות יוצרים בליקוטים עובדתיים (ר' למשל
ע"א 3616/92 דקל נ' חשב, פ"ד נא( 5) 337 ).
לאור התפתחויות במישור הבין–לאומי, ובעיקר
סעיף 10 ( 2) להסכם טריפס, מוצע לקבוע במפורש כי
ההגנה על לקט מאפשרת הגנה על אוסף של יצירות
כמו גם על אוסף של נתונים שאינם מהווים בפני עצמם
יצירות. הגנה זו כפופה לדרישת המקוריות כאמור בסעיף
4, אשר לענין ליקוטים, מתייחסת למקוריות בבחירת
התכנים ובסידורם.
להגדרה "מפיק" ?
המפיק הוא הגורם הכלכלי העומד מאחורי עשיית
היצירה, ויכול שיהיה יחיד או תאגיד. הגדרת המפיק של
יצירה קולנועית ושל תקליט נחוצה לענין הזיקה לישראל
המקנה הגנה ליצירות קולנועיות ולתקליטים לפי סעיף 8
המוצע, ולענין תקליט, נחוצה ההגדרה גם בקשר לקביעת
הבעלות הראשונה לפי סעיף 33 המוצע.
ההגדרה המוצעת לענין תקליט שונה במקצת
מההוראה הקיימת בסעיף 19 ( 1) לחוק 1911 , שכן היא
מתמקדת ביזמה הכלכלית להפקת התקליט ולא בבעלות
הפורמלית בעותק הפיזי של ההקלטה המקורית בעת
עשייתה, וזאת בדומה למקובל במדינות אחרות.
להגדרה "עותק מפר" ?
עותק מפר של יצירה הוא על פי ההגדרה המוצעת
עותק שנעשה תוך הפרת הזכות הבלעדית להעתקה,
הנתונה לבעל זכות היוצרים לפי סעיף 11 ( 1) המוצע, וכן
עותק שיובא לישראל ואשר אילו נעשה בישראל היתה
עשייתו מהווה הפרה של זכות ההעתקה האמורה. החוק
הישראלי אינו חל על עשיית עותק מחוץ לישראל, ולכן
עותקים של יצירות המיובאים מחוץ לישראל נבחנים
בראי החקיקה בישראל כאילו נעשו בישראל.
ההגדרה האמורה הולכת בעקבות ההגדרה
הקיימת בסעיף 35 לחוק 1911 למונח "העתקה מפירה",
יחד עם ההוראה בענין עותק שיובא לישראל, שבסעיף
2( 2) סיפה לאותו חוק, והיא מבוססת על ההגדרה "עותק
מפר" הקיימת כיום בסעיף 10 לפקודה לצורך ההוראות
הפליליות הקבועות באותו סעיף. ואולם יצוין כי הביטוי
"חיקוי מתעה", שנכלל בהגדרה שבסעיף 35 לחוק 1911 ,
הושמט מההגדרה המוצעת שכן הוא ביטוי מעורפל שלא
תרם להבנת משמעות ההגדרה.
במונח "עותק מפר" נעשה שימוש בחוק המוצע
לצורך ההוראות שענינן הפרה עקיפה של זכות יוצרים
(סעיף 50 המוצע), השמדה והעברת בעלות בתום הליך
על הפרת זכות יוצרים (סעיף 62 המוצע), ואחריות פלילית
על הפרת זכות יוצרים (סעיף 63 המוצע).
נוכח ההשלכות הנובעות מכך שעותק של יצירה
הוא בגדר "עותק מפר", מוצע שלא לכלול בהגדרה
המוצעת בנינים ומבנים. כך, לדוגמה, גם אם מבנה הפר
את זכות היוצרים, המפר יהיה חייב בפיצויים ואולם
הדבר לא ימנע השכרה של הדירות לפי סעיף 50 המוצע,
ולא ניתן יהיה להורות על השמדה של המבנה או על
העברת הבעלות בו ליוצר לפי סעיף 62 המוצע. הסייג
האמור מתיישב עם הגבלת התרופות האזרחיות על
הפרת זכות יוצרים במבנה לפי סעיף 61 המוצע, וכן עם
ההוראה הקיימת בסעיף 9 לחוק 1911 , שענינה הגבלה על
תרופות לגבי אדריכלות.
בפסקה ( 2) להגדרה המוצעת, בסיפה, מוצע לקבוע
במפורש, בדומה לקבוע בהגדרה שבסעיף 10 לפקודה
לענין ההוראות הפליליות, כי עותקים חוקיים המיובאים
ממדינה אחרת, היינו עותקים שנעשו בהרשאת בעל זכות
היוצרים באותה מדינה, אינם בגדר עותק מפר בישראל.
הצעות חוק 196 , י"ג בתמוז התשס"ה, 1119 20.7.2005
"פרסום", של יצירה - העמדה של מספר סביר של עותקים של היצירה, בשים לב לאופייה, לרשות הציבור, ברשות בעל זכות היוצרים, למעט ביצוע פומבי של היצירה או שידורה, ולמעט הצגה לציבור של יצירה אמנותית; "תוכנת מחשב" - תוכנת מחשב בכל צורה שבה היא מבוטאת; "תקליט" - טביעה של צלילים, למעט טביעה של צלילים ביצירה קולנועית; "תקליט מסחרי" - תקליט שפורסם לצורכי מסחר; "השר" - שר המשפטים.
2. בחוק זה יחולו ההוראות כמפורט להלן לענין המקום שבו פורסמה יצירה לראשונה:
( 1) יצירה שפורסמה במספר מדינות בתוך 30 ימים מיום שפורסמה לראשונה - יראו אותה כאילו פורסמה לראשונה בכולן בו–זמנית; ( 2) יצירה שפורסמה לראשונה בישראל ובמדינות אחרות בו–זמנית - יראו אותה כאילו פורסמה לראשונה בישראל.
ד ב ר י ה ס ב ר
הוראה זו תאפשר, בדרך כלל, "יבוא מקביל" של עותקים
חוקיים של יצירות לישראל, שלא באמצעות בעל זכות
היוצרים או נציגיו בישראל. בהקשר זה, הביטוי "בעל
זכות היוצרים", מכוון לכך שהסיפה האמורה תחול רק
בתנאי שבמדינה האחרת אמנם קיימת ועומדת בתקפה
זכות יוצרים ביצירה. מובן כי זכות זו עשויה להיקרא
בשמות שונים במדינות שונות, ולכן המבחן הוא מהותי
- כל זכות משפטית, יהא שמה אשר יהא, אשר מעניקה
לבעליה שליטה בעשיית עותקים של היצירה.
להגדרה "פרסום" ?
מוצע לקבוע כי להבדיל מהמשמעות המילולית
הרחבה המקובלת של הביטוי "פרסום", בדיני זכות
יוצרים הכוונה היא אך ורק לפעולה של העמדת עותקים
לרשות הציבור. הביטוי משמש בעיקר בהקשר של זיקה
לישראל או הגנה בין–לאומית על יצירות (סעיפים 9 ,8
ו– 45 המוצעים) ולענין הזכות הכלכלית לפרסם יצירה
שטרם פורסמה (סעיף 11 ( 2) המוצע). משמעות הביטוי
מבוססת על אמנות בין–לאומיות בתחום זכות היוצרים,
הקובעות הגנה ליצירות ש"פורסמו" במדינות החברות
באותן אמנות.
הגדרה דומה מופיעה כיום בסעיף 1( 3) לחוק 1911 ,
כשהיא נקראת יחד עם הוראות סעיף 35 ( 2) לחוק האמור.
יצוין כי ההתייחסות הקיימת בסעיף 35 ( 2) האמור לענין
הסכמת המחבר, מנהל העיזבון או היורשים, אינה נחוצה,
שכן על פי סעיף 11 ( 2) המוצע על הפרסום הראשון
להיעשות בהסכמת בעל זכות היוצרים. באשר לדרך
מתן הרשות לפרסום, לגביה קובע סעיף 35 ( 2) כי יכול
שתינתן "במפורש או מתוך שתיקה" הרי החוק המוצע,
ככלל, אינו קובע הוראות בענין רשות בעל זכות היוצרים
לפעולות ביצירתו (להבדיל מהעברת זכויות, מתן רישיון
בלעדי, וכן ויתור על זכות מוסרית, הטעונים כתב), ודרכי
מתן הרשות הן גמישות ונלמדות מן הנסיבות, בהתאם
לדין הכללי (ר' למשל סעיפים 6 ו– 23 לחוק החוזים (חלק
כללי), התשל"ג 1973- ).
להגדרה "תקליט" ?
ההגדרה המוצעת מבוססת על ההגדרות המופיעות
באמנות הבין–לאומיות המחייבות הגנה על תקליטים,
ובעיקר אמנת רומא והאמנה להגנת יצרני רשמות קול
phonograms) ) נגד שכפול בלתי מורשה של רשמות הקול
אשר להם, שנחתמה בז'נווה בשנת 1971 ושישראל הצטרפה
אליה בשנת 1978 (כתבי אמנה 848 , כרך 25 , עמ' 371 ).
ההגדרה המוצעת שונה במובן מסוים, גם אם
מוגבל במשמעותו, מההוראה הקיימת לענין זה בסעיף
19 ( 1) לחוק 1911 ולפיה זכות יוצרים היא "בתקליטים,
בלוחות מנוקבים ובשאר מכשירים שאפשר להעתיק
בהם קולות באופן מיכני...". על פי החוק המוצע, נתונה
זכות היוצרים,לאור ההגדרה המוצעת למונח "תקליט",
לטביעה עצמה, שהיא כאמור שימור הצלילים באמצעי
המאפשר לשמעם או להעתיקם, ולא לחפץ שבו טבועים
הצלילים.
להגדרה "תקליט מסחרי" ?
ההגדרה המוצעת מתייחסת לזכויות השידור
והביצוע הפומבי הקבועות בסעיף 11 המוצע בפסקאות
( 3) ו–( 4) (ר' דברי הסבר לסעיף האמור).
ס עיף 2 הסעיף המוצע קובע הוראות לענין מקום
הפרסום הראשון של יצירה. ההוראות האמורות חשובות בעיקר לצורך סעיף 8 לחוק המוצע הדורש זיקה לישראל לצורך קיומה של זכות יוצרים, והן מבוססות על הסדרים הנוהגים באמנות בין–לאומיות בתחום זכויות יוצרים, כפי שכבר קיבלו ביטוי בסעיף 7
מקום הפרסום
לראשונה
1120 הצעות חוק 196 , י"ג בתמוז התשס"ה, 20.7.2005
פרק ב': תנאים לקיומה של זכות יוצרים
ייחוד הוראות
החוק
3. לא תהא זכות יוצרים ביצירה אלא לפי הוראות חוק זה.
היצירות שבהן
זכות יוצרים
4. (א) זכות יוצרים תהא ביצירות אלה :
( 1) יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית או יצירה מוסיקלית, שהיא יצירה מקורית, המקובעת בצורה מוחשית; ( 2) תקליט; ובלבד שהתקיימו לגבי היצירות האמורות התנאים הקבועים בסעיף 8 או שיש בהן זכות יוצרים מכוח צו לפי סעיף 9. (ב) לענין סעיף קטן (א), מקוריות של לקט היא המקוריות בבחירה ובסידור של היצירות או של הנתונים שבו.
ד ב ר י ה ס ב ר
לפקודה, בשינויי נוסח מתחייבים. ואולם בסעיף המוצע
הושמטה הסיפה הקבועה כיום בסעיף 7( 2) לפקודה
ולפיה לא יראו יצירה, לענין הסעיף האמור, כאילו
פורסמה בישראל אם היה הפרסום בישראל למראית עין
בלבד, זאת מכיוון שהדין הכללי שולל ממילא תוקפן של
פעולות משפטיות שנעשו למראית עין בלבד (ראה למשל
סעיף 13 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג 1973- , יחד
עם סעיף 61 (ב) לחוק האמור).
ס עיף 3 הסעיף המוצע בא לשמור על העיקרון
הגלום בסעיף 31 לחוק 1911 , ולפיו לא יהא אדם זכאי לזכות יוצרים אלא לפי הוראות החוק האמור. יצירות שאינן עומדות בתנאים הנדרשים על פי החוק המוצע כדי שתהא בהן זכות יוצרים, או שפקעה תקופת זכות היוצרים בהן, לא יכולה להיות בהן זכות יוצרים מכוח מקור חוקי אחר, ולפיכך, מבחינת דיני זכות יוצרים, הן מצויות בנחלת הכלל. כך הדין גם ביחס להיקף הזכות, ולשימושים המותרים ביצירות. הסיפה המופיעה כיום בסעיף 31 לחוק 1911 , ולפיה אין בהוראות הסעיף כדי לגרוע מחובות אמון, הושמטה, שכן ממילא העיקרון של ייחוד הוראות החוק מתייחס רק לזכויות שהן מטיבן "זכות–יוצרים", ולא לזכויות הנובעות מחובות במישורים אחרים, כמו חובות אמון.
ס עיף 4 הסעיף המוצע כולל את ההוראה
הקונסטיטוטיבית הקובעת את קיומה של זכות יוצרים ביצירות מוגדרות. הסעיף האמור מבסס כמה עקרונות יסוד בדיני זכות יוצרים ולפיהם הגנת זכות יוצרים ניתנת לרשימה סגורה של סוגי יצירות; תנאי להגנה על יצירה, למעט תקליט, הוא "מקוריות" היצירה; ויצירה מוגנת רק אם "קובעה" בצורה מוחשית. לענין סוגי היצירות שבהן קיימת זכות יוצרים מבחין הסעיף המוצע, בסעיף קטן (א) שבו, בין תקליט לבין יצירות אחרות. בסעיף קטן (א)( 1) המוצע נקבע, בדומה לקבוע בסעיף 1( 1) רישה של חוק 1911 , כי זכות יוצרים תהא ביצירות מקוריות מארבעה סוגים: ספרותית, אמנותית, דרמטית או מוסיקלית, אשר קובעו בצורה מוחשית. סוגי יצירות אלה מוגדרים אמנם בסעיף 1 המוצע באופן גמיש ופתוח, אך מקום שאין המדובר ביצירה מסוג כאמור, לא תהא בה זכות יוצרים. דרישת המקוריות עומדת במרכזה של הגנת זכות יוצרים, שכן אותה מקוריות היא שמצדיקה את הענקת הזכויות ביצירה. הביטוי אינו מוגדר בחוק, ומשמעותו המורכבת נדונה בפסקי דין רבים, שההלכות שנקבעו בהן ימשיכו להנחות גם לאחר חקיקתו של החוק המוצע. (ר' למשל ע"א 513/89 אינטרלגו נ' אקסין-ליינס, פ"ד מח( 4) 133 , ע"א 2790/93 אייזנמן נ' קימרון, פ"ד נד( 3) 817 , וכן ע"א / 3422 Krone AG 03 נ' ענבר פלסטיק משוריין (טרם פורסם)). יצוין כי דרישת המקוריות מהווה גם היום חלק מהדין בישראל, שכן היא מופיעה בסעיף 1( 1) לחוק 1911 בנוסחו באנגלית, כפי שפורסם בחוקי ארץ ישראל, והוא כאמור הנוסח המחייב, אך עקב טעות לא הופיעה בנוסחו בעברית. לענין זה מוצע להבהיר בסעיף קטן (ב) המוצע, כי ביחס ללקטים נדרשת המקוריות בבחירת התכנים ובסידורם, וזאת בהתאם להוראות סעיף 10 ( 2) להסכם טריפס. עוד מוצע לעגן במפורש את דרישת הקיבוע המוחשי של יצירה, כתנאי להגנה עליה, זאת כמקובל בשיטת המשפט האנגלו–סכסית. יצוין כי הקיבוע אינו חייב להיות על ידי היוצר דווקא, ולעתים היוצר עשוי לבטא את יצירתו בעל פה, ולהסתייע באדם אחר שיקבע אותה בכתב או בדרך אחרת. בסעיף קטן (א)( 2) מוצע לקבוע כי תקליטים יהיו מוגנים כסוג נפרד של יצירות, זאת בשונה מהמצב היום ולפיו תקליטים מוגנים בזכות יוצרים כאילו היו יצירות מוסיקליות (ר' סעיף 19 ( 1) לחוק 1911 ). הסיווג בנפרד הצעות חוק 196 , י"ג בתמוז התשס"ה, 1121 20.7.2005
5. זכות יוצרים ביצירה כאמור בסעיף 4 לא תחול על כל אחד מאלה, ואולם על דרך
ביטויים תחול זכות היוצרים: ( 1) רעיון; ( 2) תהליך ושיטת ביצוע; ( 3) מושג מתמטי; ( 4) עובדה או נתון; ( 5) חדשות היום.
6. על אף הוראות סעיף 4, לא תהא זכות יוצרים בחוקים, בתקנות, בדברי הכנסת ובהחלטות
שיפוטיות של בית משפט או של כל רשות שלטונית המפעילה סמכות שפיטה על פי דין.
7. על אף הוראות סעיף 4, לא תהא זכות יוצרים במדגם כהגדרתו בפקודת הפטנטים
והמדגמים 1, אלא אם כן המדגם אינו משמש ואינו מכוון לשמש לייצור תעשייתי; השר רשאי
לקבוע תנאים שבהתקיימם ייחשב מדגם כמשמש לייצור תעשייתי.
8. (א) זכות יוצרים תהא ביצירה כאמור בסעיף 4(א)( 1), בהתקיים אחד מאלה:
( 1) היצירה פורסמה לראשונה בישראל; ( 2) בעת יצירתה של היצירה היה יוצרה אזרח ישראלי, או שמקום מגוריו הרגיל היה בישראל, וזאת בין שהיצירה פורסמה ובין שלא פורסמה.
ד ב ר י ה ס ב ר
מוצדק שכן על תקליטים חלים כללים שונים מהכללים
החלים על יצירות מוגנות אחרות, הן במישור הבין–לאומי
והן על פי החוק המוצע, בין השאר לענין טיב הזכויות
ותקופת זכות היוצרים.
כמו כן, להבדיל מיצירות מוגנות אחרות, מתקליט
לא נדרשת "מקוריות" וזאת כמקובל במדינות אחרות.
בסעיף קטן (א) סיפה מובהר כי היצירות האמורות
בפסקאות ( 1) ו–( 2) שבו יהיו מוגנות רק אם מתקיימת בהן
הזיקה הנדרשת לישראל לפי הוראות סעיף 8 המוצע, או
שהן מוגנות בישראל מכוח צו של שר המשפטים המיישם
אמנה בין–לאומית, שהוצא לפי הוראות סעיף 9 המוצע.
הוראה דומה קיימת בסעיף 1( 1) סיפה לחוק 1911 .
ס עיף 5 הסעיף המוצע קובע הוראות לענין היקף
זכות היוצרים ביצירה, ולפיו זכות כאמור לא תחול על רעיון, תהליך, שיטת ביצוע וכיו"ב. הוראה בנוסח דומה מופיעה כיום בסעיף 7ב לפקודת זכות יוצרים, אך הנוסח המוצע שונה במעט ובא להדגיש כי מטרת הסעיף אינה לשלול זכות יוצרים מיצירות מסוימות, אלא להגביל את היקף הזכות, ולהבהיר כי זכות יוצרים ביצירה לא תשתרע על הרעיון המבוטא בה. הבהרה זו היא בהתאם לסעיף 9( 2) להסכם הטריפס.
ס עיף 6 מוצע לקבוע במפורש כי לא תהיה זכות
יוצרים בחוקים, בפסקי דין, ובמסמכים רשמיים דומים, זאת מתוך הכרה בכך שמסמכים אלה נועדו להפצה בלתי מוגבלת לציבור, ולרשויות אין צורך בתמריץ כלכלי המתבטא בקיום זכות יוצרים ביצירתם. ממילא, גם האינטרסים האישיים המוגנים באמצעות הזכות המוסרית אינם מתאימים לחול על סוג זה של פרסומים.
ס עיף 7 נוכח הגמישות הרבה בהגדרה יצירה
אמנותית, הכוללת גם אומנות שימושית, מוצע לקבוע קו גבול ברור בין חוק זכות יוצרים לבין דיני המדגמים הרשומים לפי פקודת הפטנטים והמדגמים. לפי ההוראה המוצעת, לא תהא זכות יוצרים ביצירה אם היא מהווה "מדגם" המשמש או המיועד לשמש לייצור תעשייתי. הוראה דומה קבועה בסעיף 22 לחוק 1911 .
ס עיף 8 כאמור בדברי ההסבר לסעיף 4 המוצע, תנאי
לקיומה של זכות יוצרים ביצירה הוא קיום זיקה לישראל, או הגנה על היצירה בהתאם לאמנה בין–לאומית. סעיף 8 המוצע מפרט את הזיקות לישראל שעשויות להצמיח זכות יוצרים ביצירה והן, בעיקרן, אזרחותו של היוצר, ומקום הפרסום הראשון של היצירה. הסעיף האמור מבחין לענין הזיקות הנדרשות בין יצירות ספרותיות, אמנותיות דרמטיות או מוסיקליות, לבין תקליטים, וקובע הוראה מיוחדת לענין יצירות קולנועיות ויצירות אדריכלות. הוראות הסעיף מבוססות ברובן על אמנות בין– לאומיות שונות לענין הגנה על זכויות יוצרים וזכויות מפיקי תקליטים, המחייבות את ישראל, ובעיקר אמנת ברן ואמנת רומא, באופן שזיקות המחייבות מתן זכות יוצרים
היקף זכות
היוצרים ביצירה
__________
1 חוקי א"י, כרך ב', עמ' (ע) 1053 , (א) 1076 .
פרסומים רשמיים מדגמים זיקה לישראל
1122 הצעות חוק 196 , י"ג בתמוז התשס"ה, 20.7.2005
(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), תהא זכות יוצרים - ( 1) ביצירה קולנועית - גם אם בעת יצירתה היה מרכז עסקיו של מפיקה, או מקום מגוריו הרגיל, בישראל; ( 2) ביצירה אדריכלית וביצירה אמנותית אחרת שהוכללה בבנין או במבנה אחר - גם אם היצירה האדריכלית, הבנין או המבנה, לפי הענין, ממוקמים בישראל. (ג) זכות יוצרים תהא בתקליט אם בעת יצירת התקליט מפיק התקליט היה אזרח ישראלי, או שמקום מגוריו הרגיל, ואם הוא תאגיד - מרכז עסקיו, היה בישראל; ואולם זכות יוצרים להעתקה, להעמדה לרשות הציבור ולהשכרה, כאמור בסעיף 11 ( 1), ( 5) ו–( 7), תהא בתקליט, גם אם התקליט פורסם לראשונה בישראל.
זכות יוצרים לפי
אמנה בין–לאומית
9. נחתם כתב אמנה בין ישראל לבין מדינה אחרת בענין הגנת זכות יוצרים, או שישראל
הצטרפה לאמנה בענין זה, רשאי השר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע בצו כי יצירות כאמור בסעיף 4(א), שהאמנה מחייבת את הגנתן בישראל, יהיו מוגנות על פי ההוראות שבצו; ההגנה על יצירות כאמור לא תהיה יתירה על ההגנה שהיתה ניתנת להן אילו התקיימו לגביהן התנאים שבסעיף 8, אלא אם כן הוסכם על כך באמנה, אך לא יותר מכפי שהוסכם.
ד ב ר י ה ס ב ר
ביצירות של אזרחי המדינות החברות באמנה, אומצו
בחוק כך שיצמיחו זכות יוצרים ליצירות של יוצרים
ישראלים. הוראות דומות, בשינויים מסוימים, מופיעות
היום, בסעיפים 1( 1)(א), 19 ( 1) סיפה, ו– 35 ( 5) לחוק 1911 וכן
בסעיף 4 לפקודה.
לסעיף קטן (א)
הסעיף הקטן האמור קובע את הכלל הבסיסי, ביחס
למרבית סוגי היצירות, ולפיו זכות יוצרים בישראל עשויה
לקום אם היוצר הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל, או אם
היצירה פורסמה לראשונה בישראל. להבדיל מההוראה
הקיימת בסעיף 4 לפקודה, המקנה הגנה לפי זיקת היוצר
לישראל רק ליצירות שלא פורסמו, מוצע לקבוע הגנה כזו
גם ליצירות שפורסמו, וזאת בהתאם לאמנת ברן. הוראה
דומה קבועה היום בסעיף 3 לצו זכות יוצרים (אמנת ברן),
התשי"ג 1953- (ק"ת התשי"ג, עמ' 818 ) (להלן - צו אמנת
ברן), ובסעיף 3 לצו זכות יוצרים (הסכם טריפס), התש"ס-
1999 (ק"ת התש"ס, עמ' 223 ) (להלן - צו הסכם טריפס),
ומוצע לעגנה במסגרת החוק המוצע.
לסעיף קטן (ב)
בסעיף קטן (ב) מוצעות הוראות מיוחדות הנוגעות
ליצירות קולנועיות וליצירות אדריכלות, בהתאם לאמנת
ברן (נוסח פריז 1971 - ), המקנות להן הגנת זכות יוצרים
גם בהתקיים זיקות נוספות על אלה המנויות בסעיף
קטן (א) המוצע. זיקות אלה באות כיום לידי ביטוי בסעיף
3א לצו אמנת ברן ובסעיף 4 לצו הסכם טריפס, ומוצע
לעגנם במסגרת החוק המוצע.
לסעיף קטן (ג) ?
סעיף קטן (ג) קובע את הזיקה הנדרשת לצורך קיום
זכות יוצרים בתקליט. גם בהקשר זה ככלל הזיקה הנדרשת
היא אזרחות או תושבות בישראל, או פרסום לראשונה
בישראל. ואולם בסיפה של הסעיף הקטן האמור מוצע
לסייג את ההגנה הנובעת מפרסום ראשון של תקליטים
בישראל כך שתחול רק על הזכויות להעתקה, להעמדה
לרשות הציבור ולהשכרה, שהן זכויות הנוגעות במובהק
להפצת עותקים של תקליטים. ההגנה על זכויות מפיקי
תקליטים זרים, בקשר לזכויות אחרות הקבועות בחוק
המוצע (למשל ביצוע פומבי ושידור) תהיה בצווים לפי
הוראות סעיף 9 המוצע, בהתאם להסכמים בין–לאומיים
ס עיף 9 ההגנה על יצירות שנוצרו במדינות אחרות
נעשית בדרך כלל על פי אמנות בין–לאומיות. מוצע, בסעיף 9, לקבוע הוראה דומה לזו הקבועה כיום בסעיף 6 לפקודה, ולהסמיך את שר המשפטים ליישם את ההתחייבויות הבין–לאומיות של ישראל בדרך של חקיקת משנה, באישור ועדה של הכנסת. הרישה של הסעיף המוצע מבהירה כי סמכות השר מתחילה כבר עם חתימה על אמנה ולא רק עם אישרורה, וזאת משום שלעתים כבר בעת אישרור האמנה חייב הדין המקומי לכלול את ההגנה המחויבת באותה אמנה. יודגש כי סמכות השר נגזרת מההתחייבות הגלומה באמנה בין–לאומית, ואין הוא מוסמך לקבוע זכות יוצרים ליצירות שישראל אינה מחויבת להגן עליהן על פי אמנה כאמור. הצעות חוק 196 , י"ג בתמוז התשס"ה, 1123 20.7.2005
10 . השר רשאי, באישור הממשלה, אם מצא שמדינה מסוימת אינה מעניקה הגנה ראויה
ליצירות של יוצרים שהם אזרחים ישראליים, להגביל בצו את הזכויות הקבועות לפי חוק זה, כולן או חלקן, ביחס ליצירות של יוצרים שהם אזרחי אותה מדינה; קבע השר כאמור, יחול הצו על יצירות שנוצרו לאחר כניסתו לתוקף.
פרק ג': מהות זכות היוצרים
11 . זכות יוצרים ביצירה היא הזכות הבלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה,
פעולה, אחת או יותר, כמפורט להלן, בהתאם לסוג היצירה: ( 1) העתקה כאמור בסעיף - 12 לגבי כל סוגי היצירות; ( 2) פרסום - לגבי יצירה שלא פורסמה; ( 3) ביצוע פומבי כאמור בסעיף 13 - לגבי יצירה ספרותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית ותקליט מסחרי; ( 4) שידור כאמור בסעיף 14 - לגבי יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית ותקליט מסחרי; ( 5) העמדת היצירה לרשות הציבור כאמור בסעיף - 15 לגבי כל סוגי היצירות; ( 6) עשיית יצירה נגזרת כאמור בסעיף 16 , ועשיית הפעולות המנויות בפסקאות ( 1) עד ( 5) ביצירה הנגזרת כאמור - לגבי יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית ויצירה מוסיקלית; ( 7) השכרה כאמור בסעיף - 17 לגבי תקליט, יצירה קולנועית ותוכנת מחשב.
ד ב ר י ה ס ב ר
ס עיף 10 מוצע לאפשר לשר המשפטים, במקרה
שמדינה אחרת אינה מגינה על יוצרים מישראל, לשלול את הגנת החוק המוצע מיצירות של יוצרים מאותה מדינה. הוראה דומה קיימת בסעיף 23 לחוק 1911 ואף שמעולם לא נעשה שימוש בסמכות זו, מוצע לעגנה גם בחוק המוצע למקרה שיתעורר צורך להפעילה בעתיד.
ס עיף 11 סעיף 11 המוצע, המתבסס בעיקרו על
הוראת סעיף 1( 2) לחוק 1911 , מהווה את מרכזו של החוק המוצע. הסעיף מגדיר את טיבה של זכות היוצרים כזכות כלכלית בלעדית לעשיית פעולות שונות, אחת או יותר, בסוגי היצירות השונים. הפעולות עצמן מתוארות בצורה מפורטת בהוראות פרק ד' המוצע. הבלעדיות נתונה לבעל זכות היוצרים, על פי הסעיף המוצע, ביחס לעשיית הפעולות המתוארות בו ביצירה כולה או בחלק מהותי ממנה. הביטוי "חלק ניכר" מיצירה, המופיע בסעיף 1( 2) לחוק 1911 פורש על ידי בתי המשפט ופרשנות זו תחול גם ביחס להוראה המוצעת (ר' למשל, ע"א 8393/96 מפעל הפיס נ' The Roy Export Establishment Company , פ"ד נד( 1) 577 , וכן ע"א Krone AG 3422/03 נ' ענבר פלסטיק משוריין (טרם פורסם)). ההוראות לענין תחולת זכויות ההעתקה והפרסום דומות לאלה שבדין הקיים (סעיף 1( 2) לחוק 1911 ). באשר לזכות הביצוע הפומבי וזכות השידור ביחס לתקליט, מוצע לקבוע, בשונה מהדין הקיים, כי זכויות אלה יחולו רק ביחס לתקליטים שפורסמו לצורכי מסחר, וזאת בהתאם להוראות סעיף 12 לאמנת רומא. זכות הביצוע הפומבי ( performance ) לא תחול על יצירות אמנותיות, וזאת כדי להבהיר, בעקבות ספקות שהתעוררו בפסיקה ובספרות המשפטית, כי זכות הביצוע הפומבי אינה כוללת זכות "תצוגה" ( display ) של יצירות אמנות. זכות חדשה המעוגנת בסעיף המוצע היא זכות ההעמדה לרשות הציבור שהיא למשל העמדת יצירה לרשות הגולשים ברשת האינטרנט. זכות זו מבוססת על אמנות בין–לאומיות חדשות (ר' דברי הסבר לסעיף 15 המוצע), ומוצע להחילה לגבי כל סוגי היצירות, לרבות תקליטים, זאת בהתאמה לאמנות האמורות. חידוש נוסף בסעיף המוצע הוא הזכות לעשות יצירה נגזרת ולנצל יצירה נגזרת כאמור. אף שהזכות האמורה עשויה להתפרש גם לפי הדין הקיים על הוראותיו השונות, כחלק מזכות ההעתקה ולאור סעיף 1( 2)(א) עד (ג) לחוק 1911 , מוצע לעגן זכות זו בהוראה מפורשת. לענין השכרה, זכות זו הוחלה ביחס לשלושה סוגים של יצירות - תקליט, יצירה קולנועית ותוכנת מחשב, וזאת בהתאם להסכם טריפס (סעיפים 11 ו– 14.4 ), ובדומה להוראות הפקודה (סעיפים 3ו ו– 3ו 1).
שמירה על
הדדיות
זכות יוצרים מהי
1124 הצעות חוק 196 , י"ג בתמוז התשס"ה, 20.7.2005
העתקה 12 . העתקה של יצירה היא עשיית עותק של היצירה בכל צורה מוחשית, לרבות -
( 1) אחסון של היצירה באמצעי אלקטרוני או באמצעי טכנולוגי אחר; ( 2) עשיית עותק תלת–ממדי של יצירה דו–ממדית; ( 3) עשיית עותק דו–ממדי של יצירה תלת–ממדית.
ביצוע בפומבי 13 . ביצוע פומבי של יצירה הוא השמעתה או הצגתה בציבור, במישרין או באמצעות
מכשיר.
שידור העמדה
לרשות הציבור
14 . שידור של יצירה הוא העברה קווית או אלחוטית, של צלילים, מראות או שילוב של
צלילים ומראות, לציבור.
עשיית יצירה
נגזרת
15 . העמדה של יצירה לרשות הציבור היא עשיית פעולה ביצירה כך שתהיה לאנשים
מקרב הציבור גישה אליה ממקום ובמועד לפי בחירתם.
השכרה 16 . עשיית יצירה נגזרת היא עשיית יצירה המבוססת באופן מהותי על יצירה אחרת, כגון
תרגום או עיבוד.
ד ב ר י ה ס ב ר
ס עיף 12 המושג העתקה הוא אחד המושגים
המרכזיים בחוק, ומשמעותו התגבשה במשך השנים בפסיקת בתי המשפט. הרישה של סעיף 12 המוצע קובעת את העיקרון הכללי ולפיו העתקה היא עשיית כל "עותק מוחשי". פסקאות ( 1) עד ( 3) של הסעיף המוצע מציינות מקרים ספציפיים הנחשבים כהעתקה, כמובן בלי לגרוע מהעיקרון הכללי. פסקה ( 1) נועדה להבהיר את המצב המשפטי לענין העתקות הנעשות באמצעות מחשב ויש לקוראה לאור סעיפים 24 ו– 26 המוצעים..
ס עיף 13 בדומה להגדרה הקיימת של "הצגה" בסעיף
35 לחוק 1911 , מוצע כי ביצוע פומבי של יצירה יכול שיהיה במישרין, מעל במה, או באמצעות מכשיר, כמו מערכת הגברה או מקלט רדיו המוצב במקום ההופך את השמעת היצירות לפומבית. כדאי להוריד את הסיפא כדי להשאיר את הגמישות לרישיון הכפיה. להבדיל מזכות ההעתקה, ביצוע של יצירה מהווה חלק מזכות היוצרים רק אם הוא פומבי. לפיכך, יסוד מרכזי בהוראה המוצעת הוא הביטוי "בציבור". בדומה למצב החוקי הקיים (בנוסח באנגלית של סעיף 1( 2) לחוק 1911 ) מוצע להותיר מושג זה בלא הגדרה, באופן שהיקף הזכות לביצוע פומבי (כמו גם היקף זכות השידור, הזכות להעמדה לרשות הציבור וזכות ההשכרה) יתפרש לפי ההקשר והנסיבות, ולאור תכלית החוק המוצע כמתואר בחלק הכללי של דברי ההסבר.
ס עיף 14
